בלוגים ראשי
חברים| זכור אותי
איפה אני? בלוגים » לא מול המראה » אות אחרונה, מעוקלת

בקטנה!

נארף! אני חושב שכן מוח, אבל איפה נימצא ברווז וצינור בשעה כזאת?!

הגיבו לי

Loading...

אני

לא שגרתי
תמים
מוזיקאי, יוצר
צפונבון (בלב)
תלאביבי
פנטזיונר חסר תקנה
חופשי יחסית
דתל"ש, סוגשל
נוטה (מינית)

שכנות טובה

הוסף תגובה  אות אחרונה, מעוקלת

עט נוצה ישן-חדש מתרומם בנונשלנטיות מהדף, בעדינות שאני הענקתי לו, שתתאים למה שאני חושב שמתאים. הוא מסיים סאגה רומנטית קשה וקצרה, לא מספקת בכלל.

אהבה היא עניין שעוד לא הבנתי אותו עד הסוף, הוא תוקף אותי במקומות הלא מובנים ומתיר אותי חבול מעט. אמיתות מזויפות ואמירות נוקבות מביאות אותי למצבים שאני מתיר שרוכים ומנער מעצמי אבק במקביל, ובסופו של דבר אני עומד מבולבל באמצע דרך ריקה ותוהה על כל מני שאלות מיותרות. לא מצליח לישון.

העט מתרומם מהדף, באותה נונשלנטיות כמעט טיפוסית, מיד לאחר שהוא כותב את האות האחרונה, המעוקלת, המאוכזבת מעט.


פורסם ע"י Visioned
4 תגובות
פתח כל התגובות
+
 / ליאתוש   
19:14 29/10/2009

כשרוצים לאהוב ולהיות נאהבים, צריך לקחת בחשבון שהלב מדי פעם ייפגע. רוצה תשובות? תשאל שאלה לקראת שינה ... ובחלום או המילה הראשונה שתעלה לך בראש בעת יקיצה ... זו התשובה שלך מהתת מודע.

ישן- חדש זה אף פעם לא טוב, העיקר שאתה מנער את האבק, רק חבל שאתה משחרר את השרוכים ככ מהר.

העטים מסמלים יותר מדיי דברים ומילים שיכולות להמחק מטיפות הגשם הדקות.

אהבה היא משהו שמפרפר לך מאצבעות כף הרגל עד צמרות השיער, אתה מרגיש את האבל והפחד מהסיום שעוד לא הגיע. הפרפור המרגש שווה כל רגע נתון.

לא תמיד שלילי. יום אחד העט הישן-חדש שלי יכתוב סיפור מלא ולא יסיים אותו. לפחות אני מקווה. אולי אני אופטימי מדי.

תודה רבה על התגובה תומר, דיברת אליי מאוד. אני אוהב את הכתיבה שלך... אשמח להכיר [:

שאני הבחור שהתחלת לדבר איתו עכשיו ממש, מהמסנג'ר. מהאתר.


 
 

כדי לאפשר, יש ללחוץ על התמונה: תפוח

 
זכור אותי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Visioned אלא אם צויין אחרת
/>
[X] סגור